חֲדָשׁוֹת

הפורום של לנדמרק: רוח על פני חומריות

מגזין Mayfair, מאת אמבר אלינסון, 01 באפריל, 2014

הפורום של לנדמרק מבטיח להפוך את חייך תוך שלושה ימים בלבד ולתת לך עתיד שאף פעם אפילו לא חלמת שאפשרי. אמבר אלינסון מבררת אם הוא אכן עומד בכך.
אף פעם לא הייתי בחדר כזה מלא וכזה שקט. יש 165 מאיתנו, ישובים בשורות מסודרות מול במה בבניין צנוע ממש ליד יוסטון.
ישנם סימני לחץ בכל מקום: משחק בשיער, התעסקות עם כפתורים וז'קטים. כולנו מחכים שמישהו
ייקח פיקוד, שיגיד לנו מה לעשות.
לנדמרק עושה בדיוק את זה מאז 1991, כאשר היא התחילה במטרה ללמד אנשים כיצד להיות בני אדם מוצלחים, חינוך אונטולוגי לעולם המודרני. האתר האינטרנטי מבטיח לשנות את חייהם של תלמידיו, לתת להם גישה למילולית כל מה שהם רוצים בעתיד שלהם – חופש, יעילות, עוצמה, הגשמה, חיוניות, ביטוי עצמי, שקט נפשי. זוהי הצעה שמעל 2.2 מיליון אנשים לקחו.

בוגרי לנדמרק הם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, מלאי שבחים. חברה מאוד מוצלחת שעובדת באופנה אומרת לי שזה 'הדבר שהציל אותה', בעוד אחרת מייחסת ללנדמרק את הכינוי שלה 'לא לוקחת שבויים׳ שתמיד הערצתי.

'זה קצת כמו לחיצת יד סודית בין אנשים מוצלחים' אומרת החברה שבאופנה וכך אני מוצאת את עצמי יושבת תחת תאורה חזקה עם קבוצה גדולה של אנשים בגילאים ובשלבים מגוונים, אשר בעיני השופטת נראה כולם כאילו הם צריכים תשובות, וזה מדאיג אותי.

מה אם יגרמו לנו להתחבק?

בשעה 9:00 בדיוק, ג'רי, ה'מאמן' שלנו תופס את מקומו על כיסא המנהל על הבמה, והוא בו זמנית מאוד בטוח בעצמו ורגוע בצורה מגוחכת. הוא מצחיק – יהודי שמודה שהוא 'יהודי ללא עיניים וכל השיניים', זה כאילו שהוא מדבר עם ידיד ותיק, לעומת קבוצה גדולה של זרים לחוצים. אנחנו לא יכולים לרשום הערות ואיננו צריכים לדאוג לשום דבר – רק לשבת שם ולהשאיר את זה לו. "תגיעו לשם", הוא מרגיע אותנו.
בוודאות מוחלטת, הוא נותן את האנלוגיה של פופקורן – כמה גרגירי תירס נקלים מוקדם יותר מאחרים, אבל כולם נקלים בשלב כלשהו. אני מיד מחליטה להיות אחד מהחתיכות הטובות הראשונות "להקלות" קודם – כנראה סימן חושף.

שלושת הימים הרצופים הם ארוכים ואינטנסיבים – 15 שעות כל אחד – גם רק שתי הפסקות קצרות ואחת ארוכה יותר לארוחת ערב. יש שיעורי בית בכל הפסקה וכשאנחנו הולכים הביתה, ועמידה בזמנים היא חיונית.
אחרי ההפסקה הראשונה אנחנו ננזפים על האיחור שלנו: 12:22 זה לא 12:20 אומר ג'רי בתקיפות. "זה עצל ואתם מבזבזים את זמנם של אנשים – אנחנו מאמנים אתכם להיות בלתי רגילים, אז שמרו על המילה שלכם – החל עם זמנים'. זה קשה, אבל הובטח לנו שזה יהיה שווה את זה ביום שני כמו שג'רי מבקש "רק שלושה ימים מעפנים ולילה אחד מחורבן" לשנות את חיינו. זה נראה כמו עסקה הוגנת למדי.

למרות שלנדמרק טוענים שאין להם שום שותפות עם אסכולות פילוסופיות, אני בהחלט מזהה כמה מושגים שנלקחו מבודהיזם, פרויד ואפילו העלילה של האזרח קיין (אשר הוא למעשה מסכם לנו לחלוטין).
ג 'רי לחלוטין משוכנע על ידי האפשרות שלנדמרק יוצרת, שהוא טוען שהיא יכולה להשיג שלום עולמי. עוד יותר מדהים, אני מתחילה להאמין לו.

עם זאת, כדי להתחיל מחדש, עלינו להתמודד עם מגוון מקרי העבר שלנו שעקבו אותנו בעבר, ובמהלך שלושה ימים נאמר לנו שההחלטות שלנו מבוססות על שימור עצמי ומנגנוני הגנה, שמנגנוני ההתמודדות שלנו פותחו בשלב מוקדם והם מנהלים את חיינו מאז, ושאנחנו מודאגים יותר לגבי 'להראות טוב' ו'להיות צודקים' מאשר מההשפעה שיש על זה חיינו. בעיקרון, אנו למדים כי העבר שלנו קובע את העתיד שלנו, אז אין לנו ברירה אלא להמשיך לחיות את אותה סיטואציה שוב ושוב.
לנדמרק מבטיחים לעזור לך להחזיר את העבר שלך לעבר שלך.

זוהי "אהבה קשוחה" שאין כמותה: ל-45 שעות במשך שלושה ימים יש אפקט של יצירת חממת רגש ולונדונים אשר הם שמרניים בדרך כלל חולקים בפתיחות את הפחדים וחרטות האינטימיים ביותר שלהם. מציעים לנו הזדמנות לעלות על במה ולשתף את חיינו, וג'רי נותר בלתי מופתע נוכח סיפורי התעללות, הזנחה וגרוע מכך.

בלי להקטין אירועי חיים עיקריים – חלקם טרגיים כמו איבוד ילד – ג'רי עוזר לאנשים באמת לטפל בבעיות אלה, בכדי להתחיל לחיות את חייהם במלואם, בניגוד להתמלאות באשמה או חרטה.

"הבעיה היא, שאתם מוסיפים סיפור – משהו קורה ואתם הופכים אותו לקשור אליכם. אבא שלך עוזב ואתה מחליט שאתה לא יכול לקבל אהבה, הבוס שלך מפטר אותך ואתה מחליט שאתה לא מהימן – זה מגוחך. ואז תמצאו דרכים להוכיח לעצמכם שזה נכון – אתם תשחקו בכרטיס ה'אני מסכן' עד שפשוט תקבלו את זה שהאירועים הם פשוט – דברים שקורים. אין רק אמת אחת".

בעיה נוספת היא שכולנו אוהבים להיות 'בסדר' ולכן אנו אוהבים שאחרים יהיו "לא בסדר". הוא מעודד אותנו לחשוב על כל מצב אשר אנחנו ממשיכים להתאבל עליו – האם שתמיד מתערבת או הבוס שלא יורד לך מהגב – אתה לא מקבל אפילו קצת סיפוק מזה?

אתם פשוט אוהבים להיות צודקים,לא?! אוהבים את זה, אוהבים את זה, אוהבים את זה אוהבים. את זה.
ג'רי צועק על האנשים הנוראים שאנחנו. "אבא שלך עזב אותך, אמא שלך לא מבינה אותך – זה הכל סיפור שאתה מספר לעצמך!" ״ולעיתים אתה צודק – אז מה?״ ג'רי אומר לנו 'לרדת מזה' בלי תנאים מפוקפקים – אם יש לך בעיה, פתור אותה. אם אתה לא יכול, אז קבל את זה – תן לזה להיות והמשך הלאה.

זה לא דבר שלא שמענו קודם, אבל הסיטואציה האינטנסיבית והחוסר המוחלט של הסחות דעת מאלצים אותנו להתמודד עם בעיות אלה.

זאת ההתנסות המאזנת ביותר שהייתה לי אי פעם – אנחנו תערובת גמורה של גילאים וגזעים, גברים ונשים – ולמרות זאת לכל אחד יש משהו שעוצר אותו: האישה שלא דיברה עם אמה במשך שנים בעקבות פרשנות של העלבה, סוג האדם אשר משותק על ידי הפחד שלו מטעויות, בני זוג שרבים עד לנקודה של גירושין בגלל החלפה של גליל נייר טואלט – אתה במהרה מבין כי אף אחד לא מסודר כפי שאתה חושב שהם – מחשבה מנחמת.

לפני כל הפסקה מעודדים אותנו להתקשר לאנשים אהובים שיש לנו בעיות ותיקות איתם.

"למה אתה מחכה? ".צועק ג'רי אחרי כל הפסקה כאנשים הודו שלא "עשו את פריצת הדרך!" כשסוף השבוע מתקדם, ועוד אנשים עושים את השיחות האלה, אנשים מתחילים ממש להראות קלים יותר. הקווים נעלמים ואנחנו מתחילים לצחקק ביחד על כל הבעיות שנראו ענקיות עד לפני יומיים.

אחרי לנדמרק, אני שמה לב לשינויים. דאגות על עבודה, דרמות ביחסים, הכל נראה יותר קל להתמודדות. אני סובלנית יותר עם אמי, התגובה הפבלובית להתעצבן על כל כביכול הרגזה נעלמה, ופתאום אני מבינה שאולי היא בכנות סיפרה לי על החתונה של כך וכך, או על הבית החדש של אחותי. אני מתקשרת לאבא שלי ולמרות שאני לא ממש אומרת את זה, אני מבינה שהרפיתי מכמעט שלושה עשורים של כאב, כעס ותחושות בגידה אחרי שהוא עזב אותי ואת אמי. זה כבר לא קשור אלי, זה פשוט קרה ועכשיו יש לנו אפשרות לנוע קדימה או לא.

ישנם מפגשי המשך, המסייעים לנו ליישם את הרעיונות שלמדנו בפורום לחיי היום יום שלנו. המורים נלהבים ומעוררי השראה, ואני מוצאת את עצמי מייחלת לכך שעשיתי את זה מוקדם יותר מאשר לבזבז שנים בהתפלשות בתערובת לא קדושה של רחמים עצמיים ושל ביזוי עצמי.

"מישהו מכיר את בוריס ג'ונסון? "אומרת רייצ'ל, המורה שלנו למעקב. "תארו לעצמכם איך לונדון יכולה להיראות אם ראש העיר היה בוגר לנדמרק? ".

"הוא לא מתכוון לבוא הנה, נכון?" אומר סטודנט בן 30, מסכם בצורה מושלמת את הנקודה של כל זה: כמובן שהוא לא אם כולנו נחשוב שזה מגוחך מלכתחילה, אבל למה לא?

וזה מה שאני לוקחת מלנדמרק יותר מכל – את הגישה של 'למה לא'? למה אני לא יכולה להשיג עבודה טובה יותר או בן זוג או בית? למה אני לא יכולה לשנות את העולם? יש אנשים שעושים זאת.

והייתי מעזה לנחש שלא מעט מאלה שעשו כך, עברו את הקורס הזה.

מודעות פרסומת

נוסה ונבחן

האם זה אפשרי להשפיע בצורה חיובית ותמידית על איכות חייך בשלושה ימים בלבד? זו הטענה הנועזת של לנדמרק העולמית, חברה בינלאומית שמעבירה תכניות וסמינרים מתקדמים על יחסים, תקשורת, פרודוקטיביות ומנהיגות. המגזין אייריש טאטלר מן שלח שני שפני ניסיון מהימנים לבדוק ולדווח.

 

מה זה?

לנדמרק העולמית מגדירה את עצמה כ"חברה בינלאומית לאימון ופיתוח, צמיחה אישית ומקצועית". אבל אם תחפשו אותה באינטרנט, תגלו שהיא מתוארת על הטווח שבין "מעמיק" ל"משנה חיים."

החברה עצמה מתארת את התכניות שלה כ"אונתולוגיות ופנומנולוגיות", כשדברה ברוסט-מילר, מנהלת יחסי הציבור של לנדמרק אומרת: "התכניות שלנו מבוססות על מודל של לימוד טרנספורמטיבי, השונה מלימוד אינפורמטיבי, שהוא הוספה למה שכבר יודעים, והבאת מידע חדש להשקפת עולם ומסגרת התייחסות קיימות. הלימוד הטרנספורמטיבי נותן לכם מודעות למבנים הבסיסיים שבהם אתם יודעים, חושבים ופועלים. כשמשיגים את המודעות הזו, יכולים לחשוב ולפעול מעבר לנקודות המבט והמגבלות הקיימות."

הפורום של לנדמרק, אחד מהסמינרים הכי פופולריים של החברה, הוא תכנית מואצת של עזרה עצמית – שנמשכת שלושה ימים וערב – ומיועדת להגביר את המודעות של המשתתפים לנקודות המבט והמגבלות הקיימות, לכייל מחדש את התפיסה של מה שאפשרי, ובסופו של דבר לסייע בשיפור עצמי.

למרות שזה נשמע כמו סתם קישקוש, בין הבוגרים נמצאים מנהיגים עסקיים רבים, שרבים מהם משתפכים על ההשפעה העמוקה והטרנספורמטיבית שיש לקורסים, בעוד מספר חברות מובילות, כמו לולומון, משלמים עבור השתתפות הסגל שלהם בקורסים. יש גם את העניין הקטן (אהממ) של למעלה משני מיליון אנשים שהשתתפו בתכניות של לנדמרק במהלך 20 השנה האחרונות. בטוח שכל כך הרבה אנשים לא טועים?

למי זה מתאים?

לכל אלה שפתוחים לאפשרות של שינוי נקודת המבט שלהם על חייהם ועל התנהגותם.

מה זה דורש?

הפורום של לנדמרק הוא קורס אינטנסיבי של שלושה ימים, בו מעודדים אנשים להתנסות בהתנהגויות ורעיונות חדשים, כדי לשפר את איכות מערכות היחסים שלהם ואת הדרך בה הם נהנים מהחיים שלהם.

את הקורס הספציפי הזה, שהתקיים במלון פלאזה שבדבלין 9, סנטרי, הנחה אמריקאי מעורר יראת כבוד גייל לגאסיק, שניהל את העניינים בדיוק צבאי, מדבר ארוכות, ובהפסקות שונות מזמין מישהו מתוך בערך 150 המשתתפים לבוא למיקרופון ולשתף את נקודת המבט שלהם, או החוויות שלהם. נכון, זה נשמע מבהיל, אבל לא חסרים משתתפים עם ידיים מורמות, שמשתוקקים לדבר, ובזמן התהליך, לאפשר לאחרים להרוויח מזווית הראייה הייחודית להם.

למרות שזה לא חיוני לדבר למיקרופון, כן חיונית היא ההשתתפות המלאה של המשתתפים. התבוננות עצמית ויושר הם חיוניים, כדי לאפשר למשתתפים להחזיק זכוכית מגדלת לחיים שלהם, להצביע במדויק על התחומים בחייהם בהם הם היו "לא אותנטיים" או חסרי "אינטגריטי", ולבחון את ה"ראקטים" המסוימים שלהם – דפוסי התנהגות לא פרודוקטיביים שמונעים מהם מלגשת לסיטואציה או מצב קשה בעיניים פקוחות ובצורה חסרת פניות.

אל תטעו, שלושת הימים הרצופים – בדרך כלל בסוף השבוע – הם סוחטים ואינטנסיביים – שלוש שעות כל יום – עם שתי הפסקות קצרות בלבד, והפסקה של 90 דקות לארוחת ערב. את המשימות עושים במהלך ההפסקות ובסופו של כל יום, מה שמשאיר מעט, אם בכלל, זמן למנוחה.

הכללים של לנדמרק מעטים אך נוקשים. שמירה קפדנית על הגעה בזמן היא חיונית, מה שמבטיח שכל יום נפתח בדיוק ב-9.00 בבוקר. לא אוכלים בחדר הסמינר, וניתן לשתות בו רק מים.

כתיבת הערות אינה מומלצת במהלך הפורום, לא בגלל דאגה לסודיות החומר המועבר בקורס, אלא כי מעודדים את המשתתפים להקדיש את כל תשומת הלב שלהם למנחה הסמינר ו/או למשתתף/ת שנמצא/ת על הבמה והתנדב/ה לשתף את הסיפור שלו או שלה. דבר זה התגלה לא כתרגיל במציצנות מנטלית, אלא כדרך מלאת תובנות לעזור למשתתפים להכיר בקיומן של "נקודות עיוורון" או התנהגות לא הגיונית בתהליכי המחשבה והפעולה שלהם.

בהסתכלות על התהליך שבו משתתפים אחרים נאבקים כדי להתמודד עם מצב בחיים שלהם, ואז, בהנחייתו של לגאסיק המיומן, מתעמתים עם הנושא, יכולים המשתתפים האחרים לדמיין את עצמם עוברים בדיוק את אותו תהליך. זה כל הזמן רגשי, לעתים קרובות מלווה בדמעות, אבל נראה שהתוצאות המופקות הן דרמטיות.

לאחר שנושא מסוים כוסה, מתבקשים המשתתפים לעתים קרובות לפנות לשכן/ה שלהם ולשתף את הפרשנויות שלהם, מה הם למדו, ובסופו של דבר איך זה משפיע עליהם, ואיך הם יישמו את העקרונות בחייהם. בהתחלה זה מפחיד, אבל די מהר הופך לטבע שני, ובתלוי במי שיושב לידכם, במקרים רבים זהו תרגיל מרתק ומתגמל.

באשר לתוכן הקורס, בכל יום לגאסיק עבר על תפיסות, וקרא תגר על רעיונות שגובשו בעבר, בדרך מושכת ובדרך כלל הומוריסטית. הנושאים נעים מעיסוק והתנהגות בתקופת הילדות, עד ליחסים אישיים ועניינים הקשורים לעבודה.

כישורי הדיבור של לגאסיק, שנעזר לעיתים בשרטוטים על לוח כדי לעזור לו להמחיש תפיסות מסוימות, מבטיחים שלמרות האורך הרב של כל יום, רוב המשתתפים נותרים קשובים לגמרי.

מחיר:

2900 ₪ שמכסים את הסמינר של שלושת הימים, וכן סמינר המשך של פגישות שבועיות שנמשכות שלוש שעות בערבים.

פסק דין:

כקורס עם פוטנציאל לשנות חיים, הפורום של לנדמרק אינו לרכי הלב. אלה שמשתתפים צריכים להיות מוכנים להיות פתוחים לקבל נקודות מבט ופרשנויות חדשות, להסתכל על עצמם ועל התייחסותם לאחרים מזווית ראייה כנה, ובסופו של דבר להיות נחרצים לפעול לפי מה שהם למדו במהלך הסמינר.

אין צורך לומר שהקורס אינו מתאים לכל אחד, ויכול להיות, עבור חלק, מעייף וסוחט רגשית. עם זאת, התוצאות החיוביות שמושגות הן בלתי רגילות בכל התחומים, ומראות שהמשתתפים מקבלים את מה שהשקיעו, ועם ריבית.

אכן, עבור אלה שמחפשים את מה שלנדמרק העולמית נותנת לו את הביטוי הכולל 'פריצות דרך' בכל תחום שהוא בחייהם – בין אם הוא אישי, פיננסי, עיסקי או כל תחום שביניהם – שלושת ימי הקורס הזה יכולים לשמש כלי בעל עוצמה רבה, שיכול להעצים אותם לבחור בהתנהגויות העתידיות שלהם, ובזמן התהליך לוותר על דפוסי ההתנהגות ההרסניים, או לפחות הלא פרודוקטיביים, מן העבר.